<h1>האגור סימן אלף ז'</h1>
<h2>דף לו:</h2>
נקב האתרוג או שאכלוהו העכברים כשר מיום ראשון ואילך אם נשאר בו כשיעור. ובה"ג פסל אם נקבוהו העכברים כל ז' ימים משום דמאיס אע"ג דנקב בדיעבד כשר. וכ"כ רב נטרונאי. והרא"ש לא חלק בזה. ואפי' לכתחלה מותר. ולדידן חשוב יום שני כיום ראשון אבל כל שאר הפסולין פסולין כל ז' הימים. וה"ר יונה כתב כל הפסולין אינם פסולים אלא ליום ראשון אבל משם ואילך ל"ש גזול ול"ש שאר פסולין כלם כשרים וכ"כ בעל העטור. והר"ר ישעיה והרא"ש כתבו כסברא ראשונה. וכל הפסולים מחמת מום אם הוא בשעת הדחק שאין כשר נמצא כשרים ויכול לברך עליהם. והראב"ד כתב שלא יברך עליהן אלא אוחזם בידו שלא תשתכח תורת לולב. ולא נהירא להרא"ש. והרמב"ם מכשיר לולב יבש בשעת הדחק ולא שאר מינין ולא נהירא דמאי שנא זה מזה. לה"ט. ובאשכנז נוהגין לכתחלה להכשיר ביבשים אפי' בדאיכא לחים ודוקא בלולב אבל לא בהדס וערבה בדאיכא לחים.
